קמפיין פוליטי בטלפון עושה שלושה דברים, בשלושה שלבים, ולכל אחד תסריט משלו. הנה המבנה של כל אחד — וההיגיון מאחוריו.

1. תסריט צביעה (זיהוי תומכים)

מתי: שבועות לפני הבחירות, על רשימת מתפקדים או בוחרים.
מטרה: למפות מי תומך, מי מתלבט, מי נגד.
מבנה: פתיח קצר (מי מתקשר, בשם מי) → שאלה אחת: "האם תשקלו לתמוך ב-[מועמד]?" → סיווג: תומך / מתלבט / נגד / לא ענה.
מה יוצא: רשימה צבועה. תומכים — לשלב ההמרצה. מתלבטים — לנציג אנושי. נגד — יורדים, לא מטרידים.

מקמפיין אמיתי: 905 מתפקדים, 556 ענו, 117 הביעו תמיכה. 0.7–1.4 ₪ לתומך מזוהה.

2. תסריט המרצה (יום הבחירות)

מתי: ערב הבחירות ובבוקר שלהן — רק לתומכים מהשלב הקודם.
מטרה: להוציא אותם להצביע.
מבנה: תזכורת אישית: "היום בחירות, הקלפי שלך ב-[מקום], פתוח עד [שעה]" → שאלה: "כבר הצבעת?" → אם לא: "צריך הסעה?" → סיווג: הצביע / יצביע / צריך הסעה.
מה יוצא: רשימת "עוד לא הצביעו" בזמן אמת למטה הקמפיין. הסעות — לצוות השטח.

3. תסריט סקר עמדות

מתי: בכל שלב, כשצריך לדעת מה חשוב לבוחרים.
מבנה: 2–3 שאלות סגורות: "מה הנושא הכי חשוב לך — א/ב/ג?" → תשובות בטבלה.
מה יוצא: נתונים לפי אזור/גיל, בלי סוקרים.

עקרונות לכל התסריטים

• קצר. פתיח של 10 שניות, שאלה אחת. בוחר שמנתק אחרי 5 שניות זה בוחר שלא הפרעת לו.
• שקוף. הבוט אומר בשם מי הוא מתקשר, בפתיח.
• מכבד. "לא מעוניין" = יורד מיד. בלי שכנוע.
• חוקי. רשימות מתפקדים בלבד או רשימות בהסכמה. הסרה מיידית לפי בקשה.